החלטה בתיק ת"א 31103-09-11

הצדדים הגישו תחשיבי נזק . בחנתים.

התובת- ילידת 4/31. ת.ד נפילה באוטובוס מיום 31/5/11. מומחה בימ"ש קבע5% נכות צמיתה בגין שבר בעצם השכמה משמאל, 50% נכות למשך חודש ו- 30% נכות לחודש נוסף. המומחה מציין כי מצא בבדיקתו, בין היתר- הגבלה בחלק מתנועות שתי הכתפיים וכי זו הינה על רקע ניווני. 

ברקע: בעיות רפואיות כרוניות, לרבות בתחום האורתופדי, בין היתר- כאבים ומגבלות בגב, שבר בחוליה, מגבלות תנועה בשתי הכתפיים ובצוואר, קשיי הליכה, עשתה שימוש בחגורת גב, בברכונים, ועוד. נזקקה לעזרה ברחצה מלאה, בהלבשה מלאה, בנקיון, קניות וסידורים. ברקע גם נפילה קודמת באוטובוס שבגינה אושפזה ולאחריה הוגשה לראשונה התביעה לסיעוד, ראו בתיק הסיעוד של המל"ל, הכולל טפסי הערכת תלות החל משנת 2005 ואילך ובעיקר ולמשל דו"ח הערכת תלות מיום 29/6/05 ואת תלונות התובעת כבר אז, ראו בהרחבה בחוו"ד המומחה. מעיון ברשימת המסמכים שעמדו לפני המומחה, נלמד כי השברים בצלעות אובחנו במיפוי כבר בשנת 2010 שבר בצלע אובחן גם בצילום מ-2005. השבר בעמ"ש מתני ישן יותר, מתחילת ש' ה- 2000, נזכר גם בתיק הסיעוד, אבחון מש' 2006. המומחה מציין כי מצא בבדיקתו, בין היתר- הגבלה בחלק מתנועות שתי הכתפיים וכי זו הינה על רקע ניווני.

לבי לתובעת על הפציעה בתאונה נשוא התביעה, בגילה. מהלך השיקום וההחלמה ודאי לא היוקלים עבורה ועבור משפחתה. ואולם- דומני כי התובעת הפליגה למחוזות רחוקים בעתירתה לפיצוי בגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד, תוך התעלמות ממצבה הקודם, גילה, מהצורך הקודם בעזרה במרבית פעולות היומיום ומההתפתחות הטבעית הצפויה של מצבה., מהעזרה שקיבלה ממילא במסגרת המלל ומבני משפחתה. ואיני מכוונת לתקופה הסמוכה לתאונה. הנכות בגין התאונה, על פי התיאור שבחוו"ד, ובראי תלונותיה והתרשמות הבודקים במסגרת תביעותיה לסיעוד לאורך השנים, מביאים למסקנה לכאורה כי הנכות פרי התאונה 'בטלה בשישים' על רקע מצבה הקודם.

אוסיף, כי לא מצאתי במסמכים הרפואיים- המלצה לאשפוז שיקומי במוסד. על פי המצוי לפני בשלב זה- התובעת שהתה ב"בית הורים רבקה" שבחולון מיום 1/7/11 ועד ליום 1/8/11. התובעת שוחררה לביתה מביה"ח ללא אשפוז. אין לי אלא להניח כי מדובר ביוזמה פרטית של המשפחה חלף עזרה לתקופת א"כ החלקי ולמרות שהייתה קיימת עזרה חלקית במסגרת סיעוד מל"ל עוד משנת 2005, כאמור לעיל. חזקה שלו נזקקה לסיעוד/שיקום מוסדי- הייתה מופנית מיד לאחר התאונה או בסמוך לה, במסגרת קופ"ח. לתק' א"כ הזמני- אקח בחשבון שווי עזרה מוגברת. מעבר לה, כאמור, התוספת בגין הנכות המזערית שקבע המומחה, אם בכלל, הינה מינימלית ולפנים משורת הדין.

לאחר ששקלתי ושקללתי את כל המצוי לפני בשלב זה- הצעתי הינה לסיים את התיק בפשרה כנגד

פיצוי בסך של 21,600 ש"ח. לנ"ל יווספו שכ"ט עו"ד בשיעור המקובל ואגרה ששולמה בפתיחת התיק.

הצעתי אינה מחייבת כמובן את מי מהצדדים אך גם לא את בית-המשפט.  אציין עם זאת, כי היא מועלית לאחר מחשבה ועיבוד יסודי של המצוי בפני בשלב זה ויש בה לטעמי כדי להוות קניית סיכונים וסיכויים הדדית הנכונה לשלב זה של הדיון ואף התחשבות בנסיבותיה האייות המיוחדות של התובעת. אני מקווה כי הצדדים ילכו בדרך דומה.

הצדדים מוזמנים לבוא בדברים, למצות הדברות ולהודיעני את תוצאותיה בהודעה משותפת שתוגש ע"י ב"כ התובעת, עד לא יאוחר מיום 30/6/13. תשובת התובעת לנתבעת תינתן (ישירות לב"כ) עד ליום 23/5/13. הנתבעת תשיב (ישירות לב"כ התובע) עד ליום 27/6/13. בשים לב לגילה של התובעת- אבקש לזרז את מיצוי ההדברות.

הדיון הקבוע ליום מוקד פלת"ד מתייתר. 

אין צורך בהודעות ביניים חיוביות לתיק. בהצלחה.

המזכירות תואיל לשלוח את הצעתי לב"כ הצדדים- בפקס. ב"כ התובעת יעקבו אחר קבלת תשובת הנתבעת וירשמו לפניהם ת.פ להגשת ההודעה לתיק.

ניתנה היום, ט' סיון תשע"ג, 18 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: